המדריך למשפחה המבולבלת בדרך לאילת

 

כולנו מכירים את ההתלבטויות המלוות כל נסיעה דרומה לאילת.

באיזו דרך ניסע ? רק שלא ניתקע אחרי משאית בכביש הערבה!

איך הילדים ישרדו 5 שעות נסיעה?

מה כבר אפשר לראות במדבר הזה!

בדיוק בשביל זה נכתב עבורכם המדריך .לכל דרך שתבחרו הייחוד הנופי שלה ואתרים המלווים אותה בתוואי בו היא עוברת.

לרשות אלו הבוחרים לרדת דרומה ברכב וליהנות מנופיי המדבר והערבה , בדיוק כפי שעשו לוחמי גולני וחטיבת הנגב בסוף מלחמת העצמאות, שלש דרכים עיקריות:

• דרך הערבה , כביש 90 – תחילתה בצומת הערבה וסופה באיילת מרחק של 179 ק”מ.

• דרך מעלה עקרבים- חציית רכס חצרה ונחל צין בואכה חצבה ומשם לאיילת דרך כביש הערבה.

• דרך מצפה רמון, כביש 40- צומת שיזפון , כביש 12 בואכה איילת.

במדריך נזמן בפניכם טעימה היסטורית על התפתחות הדרכים לאיילת , אותה תוכלו לנצל בהסבר למשפחותיכם וכן אתרים ייחודיים שחלקם פחות מוכרים לצד הדרכים או בקרבתן.

האתרים שבחרתי להציג הינם אתרים העונים להגדרה “על הדרך” שכולם קרובים לדרך והשהייה בהם קצרה ונעימה.

לאחר שבחרתם באיזו דרך לנסוע דפדפו בדפיי המדריך ישר אליה וקבלו הסבר עליה ועל האתרים לאורכה.

למעמיקים שבניכם ניתן למצוא הרחבות לכל בספריי הטיולים ובאינטרנט.

אז קדימה! סעו בזהירות , ודאו שכולם חגורים ותיהנו מנופיי ארצנו הנהדרת.

 

 

 

 

 

דרך מעלה עקרבים:

 

איך מגיעים:

הבאים בכביש 25 מכיוון דימונה יפנו דרומה בצומת רותם (כביש 206) ולאחר מעבר מישור ימין יפנו מזרחה לכביש 227 לכיוון המכתש הקטן . לאחר נסיעה בה נחצה את מישור ימין נגיע בדרך המשובשת לראש מעלה עקרבים.

היסטוריית הדרך:

מקור השם מערבית , עלייאת עקרב – המעלה המפותל.

אורך הדרך כ- 2 ק”מ ובה למעלה מ- 30 פיתולים,במהלכה יורדים טופוגרפית 500 מטר.

בתוואי הדרך שחוצה את רכס חצרה נעשה שימוש כבר בתקופה הרומית בה התפתחה רשת הדרכים שהובילו תבלינים ובשמים ממדבריות ערב לחופי דרום הארץ.

הבריטים חוצבים את התוואי לראשונה בשנות ה- 20 של המאה הקודמת ע”מ לחצות את רכסי הנגב ולהגיע רכוב לאזור המחצבים שבבקעת צין ובערבה. עד שנת 1955 משמשת הדרך כדרך הראשית לאיילת.

בדרך זו ירדו לוחמי חטיבת אלכסנדרוני במסגרת מבצע “לוט”, לכיבוש דרום ים המלח, ובה עברו לוחמי חטיבת גולני בדרכם לכיבוש אום רשרש היא אילת ,במסגרת מבצע “עובדה” בחודש מרץ 1949.

בחודש מרץ 1954 תוקפת חוליית פדאיון ירדנית , אוטובוס שעולה במעלה בדרכו חזרה מחגיגות יום ההולדת 5 של העיר איילת , 11 נוסעים נהרגים.

 

ראש הממשלה משה שרת פונה למוזיקאי מרדכי זעירא בבקשה לחבר שיר שיעלה את המורל הלאומי, כך “נולד ” השיר “אם עוד ראשינו שח”.

הפיגוע מוליד את הצורך בפריצת דרך חדשה שתהיה פחות חשובה וקרובה לגבול הירדני וכך נולד כביש 40 ומעלה העצמאות בדרך מכתש רמון.

 

אתרים לאורך הדרך:

גן לאומי ממשית:

 

 

איך מגיעים:

נוסעים בכביש 25 מדימונה מזרחה עד פניה ימינה המפנה לעבר הגן הלאומי.

 

מה באתר:

סיור בין סמטאות העיר הנבטית המשוחזרת ששימשה כתחנת מעבר ועיר חקלאית בתוואי דרך הבשמים.

ביקור בחוות גמלים.

חקלאות קדומה בנחל ממשית- סיור רגלי קצר.

בחוה”מ סוכות משוחזר בסמטאות העיר שוק נבטי תוסס ובו רוכלים וסדנאות לכל המשפחה.

 

גבי ימין:

 

איך מגיעים:

ניסע בכביש 227 לכיוון המכתש הקטן עד שנפגוש מימים שלט המפנה לנחל ימין וחניון לילה , כאן נחנה.

בסימון שבילים ירוק נפנה דרומה תחילה בתוואי חולי ולאחר מכן הנחל מתחתר בתוואי קניוני שיוצר לאחר הגשם גבי מים לרחצה והשתכשכות.

 

תצפית ראש מעלה עקרבים:

איך מגיעים:

נסיעה בכביש 227 הצר תוביל אותנו לרכס חצרה ולראש מעלה עקרבים שם מימין לדרך נפגוש מרפסת תצפית מרהיבה.

מה נראה:

נוף ארץ בראשית עוצר נשימה- המצלעות המזרחיות של רכס חצרה היורדות לבקעת צין, בקעת צין ונחל צין העובר לאורכה.חדי העין יבחינו בהר השולחן בדרום הבקעה שנקרא הר ההר.

 

מצפה מכתש קטן- רכס חצרה:

 

אך מגיעים:

למצפה מגיעים בנסיעה מזרחה בכביש 227 המנדטורי . לפני תחילת הירידה נבחין בפנייה שמאלה לדרך עפר ברורה הבירה לכל רכב עליה נסע כק”מ וחצי עד להגעה לחניון לילה בו נחנה את הרכב. נמשיך בהליכה קצרה ברגל על שביל המסומן אדום עד להגעה למצוק המכתש ולתצפת המדהימה.

מה נראה:

בתצפית נזהה את צורת הלב של המכתש הקטן שנוצר כתוצאה מתהליכי בליה וסחיפה.

ניתן לזהות את תוואי נחל חצרה שמנקז את המשפך וזורם לרבה דרך פתח ניקוז במזרח המכתש המכונה “שער אשמדאי”.המכתש הקטן הוא הראשון שהתגלה ברכסי הנגב בשנות ה-50 במסגרת טיול שרכו במקום ח’ברה מקבוצת מחנות העולים.

אזהרה: אל תגיעו לתצפית בלי פק”ל קפה.

 

 

 

 

 

 

 

 

תל חצבה – תמר המקראית:

 

איך מגיעים:

הכניסה לאתר דרך כביש 227 בסמוך לצומת חצבה.נתן לזהות את התל בקלות בעזרת עץ השיזף הגדול הנמצא בראשו.

מה נראה:

התל הינו תל ארכיאולוגי ובו שרידים וממצאים החל מתקופת המקרא דרך התקופה ההלניסטית , רומית ביזנטית ועד לתקופה המוסלמית הקדומה.

בסיור בתל ניתן לזהות את שער הכניסה לעיר , חומה שהקיפה את התל מכל עבריו, בית מרחץ מהתקופה הרומית, אמת מים ושוקת מהתקופה הבריטית. בראש התל מבנה תחנת המשטרה הבריטית.

אי אפשר לפספס את עץ השיזף העתיק הנמצא במעלה התל ומקל על זיהויו.יש הטוענים שגילו 1000 שנה.השיזף הינו ממוצא סודני , כנראה הזרע הגיע למקום בהפרשת ציפורים נודדות שנעו ע”ב בקע הערבה.בתיאולוגיה הנוצרית מתואר השיזף כעץ ממנו הכינו את כתר הקוצים לראשו של ישו .

 

 

 

 

 

 

 

 

דרך מצפה רמון – כביש 40:

לאחר פיגוע האוטובוס בציר מעלה עקרבים בשנת 1954 , נפרצה דרך חדשה לאילת ממצפה רמון.הדרך חוצה את מכתש רמון ובהמשך את נחל פארן . עוברת בשוליה המערביים של בקעת עובדה ומשם דרך שמורת הרי אילת עד העיר איילת.

 

אתרים לאורך הדרך:

דרך היין:

פרויקט החוות החקלאיות שהוקמו בצפון הנגב החל מצומת טללים לאורך כביש 40 ועד למצפה רמון.החוות מספקות אטרקציות תיירותיות הכוללות חוויה קולינרית, אירוח מדברי ועוד.

חוות אורליה הסמוכה לשדה בוקר , מנוהלת ע”י אורלי ויוני שמלבד חיוך והכנסת אורחים , מציעים טעימה של אירוח מדברי ולימוד סודות שמן הארגן אותו הם מפיקים מעצים הגדלים בחווה.

 

 

 

גן לאומי עין עבדת:

איך מגיעים:

מרחבת קבר בן- גוריון יורדת דרך מפותלת עד לרחבת החניה התחתונה בכניסה לשמורה.

הכניסה לאתר בתשלום.

מה נראה:

פנינה ירוקה בלב המדבר. סדרת מפלים ובריכות יוצרים כתם ירוק בלב הגוון הצהוב.צמחיית נחלים תלווה אותנו לאורך המסלול ואם יתמזל מזלנו נצליח לראות עדר יעלים היורד לנחל להרוות את צימאונו.

ניתן לעשות את המסלול הקצר עד למפל וממנו לחזור לרכב. משפחות בעלות שני רכבים יוכלו להקפיץ רכב לחניית עין עבדת עליון הנמצאת בהמשך כביש 40 ואז לבצע את המסלול הארוך שמשכו כשעה וחצי הכולל טיפוס בסולמות וביקור במערות נזירים.

 

 

 

 

מרכז המבקרים מצפה רמון:

 

 

איך מגיעים:

ניסע בכביש 40 עד לעיירה מצפה רמון. בכיכר שבכניסה נמשיך ישר עד לשלט חום שיפנה ימינה למרכז המבקרים.

הכניסה למרכז בתשלום

מה נראה:

המרכז נמצא על שפת מכתש רמון המרהיב , בראש מעלה עצמאות.

במרכז ניתן להכיר את פלאי הטבע ולהבין תהליכים גיאולוגיים באופן היווצרות הנוף. בנוסף ניתן לבקר במסע מרתק בתחנות חייו של האסטרונאוט הישראלי הראשון , אילן רמון ז”ל.

מגג המרכז ניתן לערוך תצפית מרהיבה על נופי המכתש וגווניו.

 

טיילת המכתש:

 

אם מזדמן לכם לעבור במצפה רמון בשעות הבוקר המוקדמות או בשעות בין הערביים את תפספסו הליכה מרגיעה וחילוץ עצמות לצד נופיי בראשית לאורך מסלול הטיילת שמתחיל ממרכז המבקרים וממשיך לכיוון מערב עד להר גמל שקיבל את שמו עקב צורתו המזכירה דבשת.

 

 

 

 

המנסרה:

 

איך מגיעים:

ממצפה רמון נמשיך בכביש 40 דרומה, נרד בזהירות את “מעלה עצמאות” וניסע בתחתית המכתש עד להגעה לשלט חום המפנה ימינה לכיוון המנסרה.עם דרך העפר נגיע לרחבת חנייה בה נחנה ונצא למסלול מעגלי קצר ונעים על שביל העץ.

מה נראה:

בצידי שביל העץ נזהה שברי סלע כהים בצורת משושה שהינם תוצאה של התמרת ( התכה), אבן חול בטמפרטורה גבוהה, הפיכתה לנוזל והתגבשותה מחדש בצורת עמודי קוורציט משושים.

 

אתרי בקעת עובדה:

חולות כיסוי :

 

 

 

 

 

 

 

 

 

איך מגיעים:

 

ההגעה לחולות דרך פניה מכביש 12 לכיוון הישוב שחרות. לאחר נסיעה קצרה נזהה שביל המסומן אדום שאיתו ניסע עד לחניון דיונת החול .

אין לרדת מהציר מחשש לשקיעה.

 

מה נראה:

פינת חמד אמיתית המוסתרת מעיני כל המזמינה לתחרות גלגולים בחול . בשונה מהחול המוכר לנו מחופי הים התיכון , החול בכסוי מקורו בבליה של חומר גירני .

בסביבות הדיונה מספר אפשרויות למסלולי טיול קצרים המופיעים במפת סימון שבילים.

 

מקדש הנמרים:

 

איך מגיעים:

למקדש הנמרים הקדום נגיע בנסיעה דרומה מצומת שיזפון בכביש 12.נפנה מזרחה בעקבות שילוט ליישוב שחרות .מציאת האתר מאתגרת במקצת והוא ממוקם בצד שמאל של הדרך , מרחק של 50 מטר ממנה קצת לפני הפניה החדה ימינה לכיוון שחרות.

אזור המקדש מתוחם במעקה ברזל ע”מ למנוע כניסת רכבי 4*4 ופגיעה בממצאים העדינים.

אל תנסו לחפש מבנה מפואר שכן מדובר במקדש מדברי פתוח מהתק’ הכלקוליתית.

מה נראה:

הממצא הארכיאולוגי באתר מורכב ממתחם מרובע המתוחם באבנים נמוכות. בחלקו המערבי תא מלבני מרוצף שבו קבוצה של 17 אבנים ניצבות. במרכז המתחם שקעים חפורים בקרקע מתוחמים באבנים שבהם נמצאו שרידי גחלים- כנראה שימשו כמזבחות.

בתקופת החפירות שמו לב שממזרח למקדש הפתוח יש ממצא נוסף של אבנים קטנות שתקועות בקרקע. שנתיים מאוחר יותר נחפר האתר והתגלה מקדש הנמרים.

לאחר החפירה ניזוקו חלק מדמויות החיות ע”י רכב צבאי שעבר במקום וחלק מהאבנים שנשברו שוחזרו. כיום האתר מגודר.

ריקועי האבנים בקרקע יוצרים צורה של 17 בעלי חיים, 16 נמרים וראם אחד. ריקוע הנמרים מאופיין בגוף מוצק, ראש בולט, רגליים צרות, זנב מתעקל כלפי מעלה ואבנים כהות המסמלות את החברבורות. הנמרים פונים מזרחה חלקם גדולים וחלקם קטנים.

תבליט הראם הבודד שפניו פונים מערבה, שונה, הראש קטן יחסית, הראש לא מובלט, רגליים ארוכות יותר וקרניים ישרות כלפי מעלה ואחורה. הראם ניצב מעל כל הנמרים.

מהות המקדש: הנמר היה מאז ומעולם אימת נוודי המדבר. הוא צד כל יום ומסוגל לחסל עדר שלם. העדר הוא פרנסתו ומטה לחמו של הנווד שלא יכל להרשות לעצמו איום קיומי שכזה. נוודי המדבר ראו בנמר איום אסטרטגי וניסו להתגבר עליו דרך שורה של פיתרונות כולל תפילות ופולחנים.

אולי שימש המקדש לפולחן שתכליתו מיגור איום הנמרים ואולי על כל נמר שהצליחו להרוג בנו תבליט נוסף. אפשרות נוספת היא שהנמרים מיצגים אלים.

 

מסלול הקניון האדום:

 

איך מגיעים:

כ- 20 ק”מ לפני אילת נפנה מזרחה (שמאלה) , ע”פ שילוט חום המפנה לקניון האדום ודרך הפטרולים הישנה.נוסעים ע”פ סימון שבילים אדום כקילומטר עד להגעה למגרש חנייה שמשמש גם כחניון לילה מאושר של הקניון האדום.

תאור כללי של המסלול :

יציאה ממגרש החניה והליכה בשביל ירוק, הדרך מתחילה בהליכה בנחל רחב, עוברת דרך עץ שיטה סלילנית ונכנסת לתוך הנקיק של הקניון האדום עד למפגש שביל ירוק עם שביל שחור.

נחזור בשביל השחור מעל גדתו הדרומית של הקניון כשבדרך נעזר ביתדות ברזל.

נתחבר חזרה למסלול הירוק ונלך איתו עד למפגש עם שביל כחול ,איתו נחזור עד למגרש החנייה.

הקניון האדום הינו חלק מערוצו של נחל שני , מיובליו של נחל רחם. ראשיתו של נחל שני באזור בקעת הירח שבמצריים ומשם הוא זורם מזרחה. למרגלותיו הדרומיים של הר שני נכנס הנחל לתחומי ישראל. חלק מתוואי הנחל מתחתר באבן חול בצבעים אדמדמים ונקרא הקניון האדום, שרוחבו נע בין 2-3 מטר אורכו כ- 200 מטר וגובהו בין 20-30 מטר. בהמשך מתחבר עם נחל רחם ונשפך איתו לערבה מדרום להר חכליל.

כשהולכים בקניון ורואים את גווני האדום השולטים בו קל להבין מהי הסיבה למקור שמו.

 

דגשים בטיחותיים למסלול :

המסלול מחייב ירידה ביתדות ועלייה בסולמות .בהליכה מעל הקניון יש לשים לב לא לדרדר אבנים למטה.

 

 

 

 

 

דרך הערבה:

היסטוריית הכביש:

סלילת כביש הערבה בתוואי המוכר לנו קיום בוצעה בשלבים.תחילה , לאחר מלחמת העצמאות , נסלל הקטע מצומת קטורה לאילת ובכך חובר תוואי כביש 40 ממצפה רמון לאיילת. בין השנים 1964-67 נסלל קטע הכביש מצומת הערבה דרומה.

אתרים לאורך הדרך:

דרך השלום:

איך מגיעים:

מכביש הערבה נפנה שמאלה לכיוון מושב עידן. בכניסה למושב שילוט ימינה המפנה לדרך השלום.

מה נראה:

דרך השלום הינה דרך נוף העוברת לאורך הגבול המדיני בין ישראל לירדן, לאורך תוואי נחל הערבה.הדרך מובילה עד לג’בל חופירה ליד עין-יהב.

מומלץ לסטות קלות מהדרך לדרך החווארים ,אליה מפנה שלט,ולעבור בתוואי בתרוני של משקעי חוואר הלשון .לאחר הגעה למאגר חצבה נחזור בדרך בה הגענו עד לדרך השלום.נמשיך בדרך השלום דרומה כשבדך מלוות אותנו מרפסות תצפית עד לחיבורה עם כביש 90.

יש לשים לב לא לרדת מתוואי הדרך בקרבת חצייתה את נחל הערבה מחשש למיקוש ישן שנסחף.

קיבוץ לוטן:

איך מגיעים:

אל הקיבוץ נגיע בפניה מזרחה מכביש בערבה .

מה נראה:

קיבוץ המושתת על טהרת האקולוגיה, המקיים סדנאות וסיורים אקולוגיים בתאום מראש.

ניתן להתרשם משכונת “הבוסתן ” הבנויה כולה בתי בוץ.

 

אתר העפיפונים בסמר:

 

 

 

 

איך מגיעים:

מכביש הערבה נפנה מערבה ע”פ שילוט המפנה ליישוב סמר ומייד נחנה את הרכב מימין לדרך.נחצה את הכביש בזהירות ונחפש גדר עץ נמוכה שמתחמת את האתר

מה נראה:

לאלו מכם שציפו לראות עפיפונים צבעוניים בשמים נכונה אכזבה ,שכן מדובר במתקן ציד קדום ששימש לציד צבאים.

האתר התגלה לראשונה ע”י טייסים בריטים שטסו מעל האזור במלחמת העולם הראשונה ודיווחו כי ראו גלי אבנים שהזכירו להם צורה של עפיפון.

 

 

 

 

 

 

 

 

כששאלו את הבדואים המקומיים לפשר מבנה גדרות האבן שפתחו רחב והולך ומצטמצם , הסבירו להם שזהו מתקן ציד קדום שהיום מייחסים אותו לתק’ הכלקוליתית.

השיטה מנצלת את התנהגות החיה שכאשר היא מזהה מכשול היא מעדיפה לרוץ לאורכו מאשר לקפוץ מעליו. הצבאים הוברחו לתוך משפך גדרות האבן שבסופו יצרו מכשול בצורת מדרגה בשטח אותו לא זיהתה החיה.לאחר שנפלה הומתה בעזרת כלי עץ שבראשו אבן צור.

מומלץ ללכת עם הילדים לאורך שרידי גדר האבן עד לחלקה הצר ולהסביר את שיטת הצייד.

 

אתרי מלחת עברונה:

מלחת עברונה הינה אזור נמוך שנוצר כתוצאה משבר העתק גיאולוגי. הקרקע באזור מליחה עקב התאדות המים דבר המשפיע על חגורת הצומח סביב המלחה.

איך מגיעים:

אל שמורת עברונה הנמצאת כ-10 ק”מ צפונית לאילת נגיע ע”י פניה מזרחה מכביש 90 בעקבות שלט חום המפנה ל”דקלי הדום”, לשביל עפר שסימונו שחור.

יש לשים לב שהפניה מזרחה לשמורה מתאפשרת רק לבאים מדרום והבאים מצפון יבצעו פנייה באזור התעשייה שחרות ויחזרו צפונה לכיוון השמורה.

 

 

 

 

אתר דקלי הדום:

 

איך מגיעים:

מכביש 90 נפנה מזרחה בשביל המסומן שחור (במפה מספרו 20425), נמשיך עם השביל כקילומטר וחצי , כשבדרך נעבור פיצול ירוק ימינה-כביש הערבה הישן, עד למפגש עם שביל המסומן אדום הנע דרומה . מולנו נראה את דקלי הדום המוקפים גדר עץ.

מה נראה:

דקל הדום המצרי מאופיין בגזע מסועף. העץ גדל בעיקר במזרח אפריקה באקלים טרופי. דקלים אלו נדירים שכן הם נמצאים בגבול התפוצה הצפוני של הדקלים בעולם.

העץ צומח גבוה ע”מ להתחרות עם הצומח שסביבו על אור השמש החיוני לחילוף החומרים שלו.העץ מתרבה ע”י הוצאת חוטרים מחלקו התחתון של הגזע.

מומלץ להאריך במעט את המסלול ולהמשיך דרומה בשביל האדום עד להגעה לבריכות המלח.בעונה הנכונה ניתן בעזרת משקפת לזהות את להקות הפלמינגו הוורוד שנחים במקום ונהנים מארוחת סרטניי הארטביה החיים בבריכות .

אתר הפוגארות – בארות שרשרת:

 

איך מגיעים:

אל הפוגרות נגיע עם השביל השחור איתו פנינו לכיוון דקלי הדום, אך הפעם נפנה עם השביל הירוק דרומה עד לחניון האתר שבקרבתו סככה.

 

אז מהי פוגארה?

מדובר בשיטה חקלאית להולכת מים שראשיתה בתקופה הערבית ( מאות 7-10 לספירה).מכיוון שהמים באזור הנמוך בעלי מליחות גבוהה שלא טובה לחקלאות , חיפשו ומצאו שיטה להולכת מי התהום המתוקים ממרגלות ההרים לאזור המישורי אותו רצו לעבד.

חפירת באר שהגיעה לשכבת מי התהום המתוקים.ממנה חפרו תעלה תת קרקעית המצופה בטיח , בעלת פירים שאפשרו הוצאת שפוכת החפירה והספקת אוויר לחופרים.כך הובלו המים מכוח הגרוויטציה עד להגעתם לפני השטח שם נאגרו בבריכה חיצונית שממנה הושקו החלקות ע”י תעלות השקיה.

קצב זרימת המים במערכת הינה 15 קוב לשעה.

בסמוך לבריכה נזהה שרידיי בית מגורים משפחתי ובו מסגד ששימש את המשפחה שתחזקה את המתקן והחווה החקלאית.

אל תפספסו את הכניסה לפירים ולתעלה שהוסדרו לביקור , אותם ניתן לזהות בעזרת גדר הברזל התוחמת אותם. יש להצטייד בפנסים.

התעלה התת קרקעית

 

 

כניסה לפיר הפוגארה

 

 

 

 

 

 

 

 

אז זהו חברים , אחרי שנהניתם מחוויה אחרת בדרך לאיילת זה הזמן להמשיך דרומה לאיילת ולהנות מחופי ים-סוף והמים הצלולים, מטיול בהריי שמורת הרי אילת וקניוניה.

 

נפגש במדריך הבא

 

חופשה נעימה!

 

המדריך נכתב ע”י צוות “בשביל האתגר” ,אביעד מנצור , סטודנט בקורס מורי דרך ב” יד בן-צבי”, וגדי בן-נון .